Kilayim
Daf 42a
רִבִּי צִוָוה שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְאַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲייָרוֹת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא אַלְמָנָה שֶׁאָֽמְרָה אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי. אָמַר רִבִּי דּרוֹסָא דְּלָא יֵימְרוּן לָהּ בֵּיתָה דִּנְשִׂיוּתָה הוּא מְשׁוּעֲבָד הוּא לִנְשִׂיוּתָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בַּר יוֹסֵה כְּהָדָא דְתַנֵּי דָּרָה בַבָּתִּים כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה דָּרָה בָהֶן וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת בִּכְלֵי כֶסֶף וּבִכְלֵי זָהָב כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְנִיזּוֹנֶת כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה נִיזּוֹנֶת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְאַל תִּסְפְּדוּנָי בָּעֲייָרוֹת מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה דְּצִיפּוֹרִין כְּגוֹן יוֹסֵי אֶפְרָתִי וְיוֹסֵף חֵפָנִים. רִבִּי חִזְקִיָּה מוֹסִיף אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין. וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּבָה 42a בָּאָרֶץ. מִילְתָא אָֽמְרִין בְּסַדִּין אֶחָד נִקְבַּר רִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר לָא כְּמַה דְבַר אִינָּשׁ אֲזַל הוּא אֲתִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין כְּמַה דְבַר נָשׁ אֲזַל הוּא אֲתִי. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן כְּסוּת הַיּוֹרֶדֶת עִם אָדָם לִשְׁאוֹל הִיא בָאָה עִמּוֹ מַה טַעֲמָא תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ. אַנְטוֹלִינוֹס שְׁאַל לְרִבִּי מַהוּ תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם אָמַר לֵיהּ מִי שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הַדּוֹר הוּא מַלְבִּישׁוֹ.
Traduction
Rabbi, à son lit de mort, fit trois recommandations (314)''Babli, (Ketubot 103b); Midrash Bereshit rabba, section Wayhi, 100.'' et dit: ma veuve ne quittera pas ma maison; on ne prononcera pas d’oraison funèbre pour moi dans les villes, et ceux qui se sont trouvés à mes côtés pour me servir pendant la vie seront encore à mes côtés après ma mort (dans un autre monde). Il dit que sa veuve ne quittera pas sa maison. Mais n’est-ce pas une prescription légale, prévue par la Mishna (315)''Ketubot 12, 3; même série, 34d et 35a.'', que la veuve conserve de droit le domicile conjugal et que, malgré toutes compensations, elle peut refuser de quitter la maison du mari défunt? Rabbi a agi ainsi, répond R. Droussa, pour qu’on ne dise pas: le Nassi dominait d’une façon absolue sur sa maison (il a donc voulu indiquer que sa veuve était libre d’en disposer). Il y a une autre raison, selon R. Eleazar bar Yossa: il s’agit de ne pas la reléguer dans l’appartement secondaire que la femme occupe pendant que le mari voyage au-delà des mers; de même, elle devait pouvoir se servir des ustensiles d’or et d’argent dont elle disposait en l’absence du mari, et elle devait recevoir l’alimentation qu’elle avait aussi en l’absence du mari. – Ne prononcez pas, dit-il, d’oraison funèbre sur ma vie dans les villes; c’était une précaution prise pour que le grand nombre d’orateurs ne produise pas de discussion (crainte qui n’a pas lieu d’être dans les petites localités). Enfin, ce qu’il dit: ''Ceux qui ont été à mes côtés pendant ma vie y seront encore après ma mort'', se rapporte, selon R. Hanania de Sephoris, à Yossé Ephrati et Joseph Hofni (ses serviteurs, morts avant lui). Selon R. Hiskia, Rabbi recommanda encore de ne pas accumuler sur son cadavre les vêtements funèbres et de laisser un trou à la partie de la bière tournée vers le sol. C’est en effet ce que l’on disait de Rabbi: il n’a été enterré qu’enveloppé d’un seul drap; car, disait Rabbi, lorsque l’homme ressuscitera, il n’aura plus les vêtements qu’il avait en étant enterré; tandis que, selon d’autres rabbins, il garde au moment de la résurrection les effets qu’il avait sur lui dans sa sépulture. On a enseigné au nom de R. Nathan: le vêtement que l’homme emporte dans la tombe le couvrira au moment de la résurrection; et ce qui le prouve, c’est qu’il est écrit (Jb 38, 14): la terre change comme l’argile peut changer d’empreinte, et ils se présentent comme un vêtement (c’est-à-dire vêtus, selon le sens adopté ici). Antonin demanda à Rabbi: que signifie ce verset? Cela veut dire, répondit Rabbi, celui qui change la face des choses et ressuscite les morts, reconstitue aussi leurs vêtements;
Pnei Moshe non traduit
ולאו מתניתא היא. בתמיה ולמה הוצרך לצוות על זה דהא תנינן שם אלמנה שאמרה וכו' ומשני ר''א בר' יוסי כהדא דתני וכו' כלומר שאע''פ שאם אמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי שומעין לה מ''מ אינן מחוייבין לתת לה דירת בית חשוב ולא להשתמש בכלים חשובים אלא כשם שאם היה בעלה במדינת הים ולא כשם שהוא עמה ולפיכך לא היה בית הנשיאות ראוי לה והוצרך לצוות עליה:
מפני המחלוקת. שאם יספדוהו בעיירות יבואו רבים מהכפרים הסמוכים ולא תשא אותם הארץ ויבאו לידי מחלוקת:
כגון יוסי אפרתי ויוסף חפני. שהיו משמשין אותו בחייו וכן במותו דקדים ערסייהו לערסיה כדקאמר בבבלי בפ' הנזכר:
אל תרבו עלי תכריכין. שלא להרבות הרימה:
נקובה בארץ. שיהא הארון נתחב בקרקע כדרך הכוכין שעושין בכותלי המערות שלא יבאו הגשמים וישטפו אותו וכגי' הב''ר באגדה זו מפני המבול א''נ שיהא הארון עצמו נקוב לארץ שאם יכנסו המים יעמדו במקומן ולא ישטפוהו למקום אחר:
מילתא אמרין. יש אומרין שבסדין אחד בלבד נקבר רבי:
דרבי אמר וכו'. כלומר לא כמו שאדם נקבר הוא עומד בתח''ה בלבוש זה עצמו אלא במלבושים אחרים ולפיכך לא צוה שילבישוהו כהוגן:
כסות היורדת וכו'. כלומר כמו שיהי' הנס בתחייה ובבנין הגופות כך יהיה בלבושים שלו:
כמו לבוש. כמו שהיה לבוש:
מי שמביא את הדור. מי שהוא מחיה ומביא אתם הוא מלבישם וזהו תתהפך כחומר חותם שהיו כחומר ומהפכן שיהו לחותם צורה ולתחיה וגם יתיצבו כמו לבוש שהוא ילביש אותם:
רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד מַלְבְּשׁוּנִי בִּירִירִיקָא לָא חִיוְורֵי וְלָא אוּכְמִין. אִין קָמִית בֵּינֵי צַדִּיקַייָא לָא נִבְהָת. אִין קָמִית בֵּינֵי רְשִׁיעַיָּא לָא נִבְהָת. רִבִּי יֹאשַׁיָּה מְפַקֵּד אַלְבְּשׁוּנִי חִיוְורִין חֲפִיתִין. אָֽמְרִין לֵיהּ וּמַה אַתְּ טָב מִן רַבָּךְ. אָמַר לָן וּמַה אֲנָא בְהִית בְּעָבְדַּאי. רִבִי יִרְמְיָה מְפַקֵּד אַלְבְּשׁוּנִי חִיוְורִין חֲפִיתִין אַלְבְּשׁוּנִי בְּנָרָסַיי יְהָבוֹן מְסָנַא בְּרַגְלַי וְחוּטְרָא בְיָדַיי וִיהֲבוּנִי עַל סִיטְרָא אִין אֲתִי מְשִׁיחָא אֲנָא מָעֲתָד.
Traduction
R. Juda recommanda de le couvrir après sa mort par une étoffe verte (316)C'est le terme viridicus, V. Babli, (Shabat 114a)., qui ne soit ni blanche, ni noire; car, dit-il, si je me trouve placé parmi les justes, je ne rougirai pas, n’ayant pas d’étoffe noir: et si je me trouve parmi les impies, je ne serai pas non plus remarqué, n’étant pas couvert de blanc. R. Yoshia prescrivit qu’on le revêtit de blanc éclatant. Quoi! lui dit-on, te crois-tu au-dessus de Rabbi? Non, répondit-il, mais je n’ai pas à rougir de mes actions (sans me régler d’après ce qu’il fait). De même, R. Jérémie recommanda de le vêtir d’étoffes éclatantes de blanc, de ses habits les plus riches, de mettre ses sandales à ses pieds, son bâton à la main, de le coucher de côté, non sur le dos, afin qu’au jour de l’arrivée du Messie il soit tout prêt à le suivre.
Pnei Moshe non traduit
מלבישוני. שילבישו אותו בורדיקא והוא צבע כמראה התכלת וממוצע בין הלובן והשחרות:
אין קמית. שאם אני עומד בין הצדיקים המעוטפים לבנים איני מתבייש שאין מלבושי שחורים ואם בין הרשעים איני מתבייש להיות כמתגאה עליהם שהרי אינם לבנים וכהא דר' ינאי בבבלי פ' כל היד שאמר לבניו אל תקברוני לא בכלים לבנים וכו':
חיוורין חפותין. לבנים מגוהצין ונאים. א''נ שיש להן אימרא כמו ובחפת חלוקו כלומר שילבישוהו כהוגן וכראוי:
מן רבך. ר' יוחנן:
והשיב ומה אנא בהית בעובדיי. וכי אני בוש במעשיי ולעורר לב התלמידים ליראת ה' אמר כן:
בגרסיי. כפי מה שאני רגיל בחיי ותנו מנעלים ברגליי ומקלי בידי והשכיבוני על צדי כדי שאהיה מוכן להתעורר ולעמוד בביאת משיח ואז יחיו המתים והכל לחזק האמונה ופנת תחיית המתים:
צִיפּוֹרַיָּא אָֽמְרִין מָאן דַּאֲמַר לָן רִבִי דְּמָךְ אֲנָן קְטָלִין לֵיהּ. אֲדִיק לוֹן בַּר קַפָּרָא רֵישֵׁי מְכַסֵּי מָאנוֹי מְבַזְּעִין וַאֲמַר לוֹן יְצוֹקִים וְאֶרְאֶלִּים תְּפוּסִין בַּלּוּחוֹת הַבְּרִית וְגָֽבְרָה יָדָן שֶׁל אֶרְאֶלִּים וְחָֽטְפוּ אֶת הַלּוּחוֹת. אָֽמְרִין לֵיהּ דְּמָךְ רִבִּי. אֲמַר לוֹן אַתּוּן אָֽמְרִתוֹן וְקָֽרְעוֹן וַאֲזַל קָלָא דְּקָֽרְעוֹן לְגופפתא מַהֲלָךְ תְּלָתָא מִילִין.
Traduction
Les gens de Cipori (lors du décès de Rabbi), s’écrièrent (317)Babli, (Ketubot 103a).: si quelqu’un ose venir dire que Rabbi est mort, nous le tuerons. Bar Kappara s’avança alors auprès d’eux, la tête couverte comme en deuil et les vêtements déchirés, qui leur dit: les forts (gens pieux) et les anges se sont disputé les tables de la Loi; les anges l’ont emporté et nous ont ravi les tables de la Loi. Mais, lui demanda-t-on, est-ce donc que Rabbi est mort? -Vous l’avez dit, répliqua-t-il. Tous les assistants déchirèrent leurs vêtements; et ce bruit de déchirures se prolongea jusqu’à Gofta, à trois milles de là.
Pnei Moshe non traduit
ציפוראי. אנשי צפורי ששם היה רבי מוטל ואמרו מי שיאמר לנו מת רבי אנו הורגים אותו ומרוב צערם אמרו כך:
אדיק. הציץ להם בר קפרא וראוהו ראשו מכוסה ומעוטף כאבל ובגדיו קרועים:
מצוקים ואראלים. מצוקי ארץ ומלאכים תפשו בלוחות הברית וגברה ידם של המלאכים וחטפו ועל רבי רמז לומר כן:
דמך רבי. אם כבר מת:
אתון אמריתון. ולא יצא הדבר מפי:
לגו פפתה. עד שם המקום פפתה שהוא מהלך ג' מילין מציפורי:
רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא מַעֲשֵׂה נִיסִּין נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. עֶרֶב שַׁבָּת הָֽיְתָה וְנִתְכַּנְּסוּ כָּל הָעַייָרוֹת לְהַסְפִּידוֹ וְאַשֵׁירוֹנֵיהּ תְּמַנֵּי עֶשְׂרֵה כְּנִישָׁן וְאַחְתּוֹנֵיהּ לְבֵית שָׁרַיי וְתָלָה לוֹן יוֹמָא עַד שֶׁהָיָה כַּל אֶחָד וְאֶחָד מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וּמַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. כֵּיוָן שֶׁשָּֽׁקְעָה הַחַמָּה קָרָא הַגֶּבֶר שָׁרוֹן מְצִיקִין. אָֽמְרִין דִּילְמָא דְחַלְּלִינָן שַׁבָּתָא. יָֽצְתָה בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן כָּל מִי שֶׁלֹּא נִתְעַצֵּל בְהֶסְפֵּידוֹ שֶׁל רִבִּי יְהֵא מְבוּשָּׂר מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא בַּר מִן קַצְרָא. כֵּיוָן דְּשָׁמַע כֵן סְלַק לֵיהּ לְאִיגְרָא וּטְלַק גַּרְמֵיהּ וּמִית. נְפָקַת בַּת קָלָא וְאָֽמְרָה וַאֲפִילוּ קַצְרָא.
Traduction
R. Nahman dit au nom de R. Mena: un miracle a eu lieu en ce jour. C’était un vendredi; et comme les habitants de toutes les localités environnantes étaient accourus pour lui rendre les derniers honneurs, il a fallu se former en 18 groupes qui se rendirent successivement dans la maison mortuaire. De là, on le transporta à la sépulture de Bet-Shearim, et le jour fut prolongé à un tel point, que chacun eut le temps de rentre chez lui, de emplir un seau d’eau pour la journée de samedi et d’allumer les lumières. Lorsque le soleil fut couché, toutes ces personnes commencèrent à s’inquiéter et se dirent: peut-être nous sommes-nous attardés et avons-nous transgressé le repos shabatique. On entendit alors une voix céleste proclamer que tous ceux qui avaient pris part au deuil de Rabbi seraient assurés d’avoir aussi part à la vie future (sans crainte d’avoir péché), sauf le blanchisseur de Rabbi qui n’était pas venu en ce jour. Lorsque celui-ci l’entendit, il monta par désespoir sur le toit de sa maison, se jeta en bas et se tua. Cet homme aussi, s’écria la voix céleste, y aura part, puisqu’il vient de manifester un tel regret.
Pnei Moshe non traduit
ואישרוניה ח''י כנישן. הניחוהו בח''י קבוצות ואסיפות בנ''א כי כן היה דרכם לעשות מושבות ומעמדות ומתאספים שם העם להספד:
ואחתוניה לבית שריי. והורידוהו לבית שערים ששם נקבר רבי ועמד להן השמש ונתארך היום עד שהיה וכו':
שרון מציקין. התחילו לצער עצמן שמא ח''ו חללנו שבת:
בר מן קצרא. חוץ מן הכובס אחד שהיה דרכו לבוא תמיד לפני רבי ואותו היום לא בא כיון דשמע כן עלה לראש הגג והפיל עצמו לארץ מרוב צערו ומת:
ואפילו קצרא. אף הכובס מזומן הוא לחיי עוה''ב:
רִבִּי הֲוָה יְתִיב לֵיהּ בְּצִיפּוֹרִין שְׁבַע עֶשְׂרֵה שְׁנִין וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וַיְחִי יְהוּדָה בְצִיפּוֹרִין שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וּמִין גּוֹבְעִין עֲבַד תְּלַת עֶשְׂרֵה שְׁנִין חֲשַׁשׁ בְּשִׁנּוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוֹן כָּל אוֹתָן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא מֵתָה חַיָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִפִּילָה עוּבָּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה חָשׁ שִׁנּוֹי. חַד זְמָן עֲבַר חָמָא חַד עֵיגַל מִנְכַס גָּעָה וְאָֽמְרָה לֵיהּ רִבִּי שֵׁיזְבִי אֲמַר לֵיהּ לְכָךְ נוֹצָֽרְתְּ. וּבְסוֹף אֵיךְ אִינְּשִׁמָת. חָֽמְתוֹן קְטָלִין חַד קַן דְּעַכְבָּרִין אֲמַר אַרְפּוּנוֹן וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּתִיב.
Traduction
Rabbi avait habité la ville de Sephoris 17 ans, et l’on dit de lui: de même que Jacob vécut en Egypte 17 ans (Gn 47, 28), de même Juda vécut à Sephoris 17 ans; et sur cette période de temps, dit R. Yossé ben R. Aboun, aucun animal utile ne mourut en Palestine, et nulle femme de ce pays ne perdit le fruit de ses entrailles. Et comment se fait-il qu’il souffrit si longtemps des maux de dents? Un jour, en passant, il vit un veau que l’on allait égorger (318)''Babli, (Baba Metsia 85a); Midrash Bereshit rabba, section 33.''; la bête pleurait et suppliait Rabbi de la sauver. C’est ta destinée, lui dit Rabbi (et pour son indifférence sur le sort de cette bête, il souffrit des dents). Et pourquoi, à la fin des 13 ans: le mal cessa-t-il? Comme il vit des chats s’approcher d’un nid de souris, il leur défendit d’y toucher, selon ces mots (Ps 145, 9): la miséricorde divine s’étend sur toutes les créatures (il fut récompensé de cette bonne action).
Pnei Moshe non traduit
ומן גוביהן. כך כתוב בכתובות מן אותן הי''ז שנים עשה י''ג שנים בצער כאב השיניים בה וקמ''ל חסידותו של רבי שאף שהיה לו יסורין אלו קבל באהבה וקרא על עצמו ויחי יעקב וגו' לומר שדומה לו כמו שהיה יעקב חי באלו השנים ובשלוה גדולה היה:
לא מתה יולדת בא''י. לפי שיסורין של רבי היו מגינים על הדור:
ולמה. מאיזה מעשה באו לו היסורין:
חד זמן. היה עובר וראה עגל אחד שמוליכין אותו לשחוט וצעק וא''ל רבי הצילני:
ובסופה. ובסוף מאיזה מעשה נתרפא ונסתלקו היסורין:
חמתון. ראה אותם הורגין קינה אחת של עכברין ואמר להם הניחום ורחמיו על כל מעשיו כתיב ובשבילשנתרחם עליהן נתרחמו ג''כ עליו מן השמים:
Kilayim
Daf 42b
רִבִּי הֲוָה עָֽנְוָון סַגִּין וְהֲוָה אֲמַר כָּל מַה דְּיֵימִי לִי בַּר נַשָּׁא אֲנָא עֲבִיד חוּץ מִמַּה שֶׁעָשׂוּ זִקְנֵי בְּתֵירָא לִזְקֵנִי דְּשָׁרוּן גַּרְמוֹן מִנְּשִׂיאוּתֵיהּ וּמְנוֹנֵיהּ. אִין סְלִיק רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא לְהָכָא אֲנָא מוֹתִיב לֵיהּ לְעֵיל מִינַּיי דְּהוּא מִן יְהוּדָה וַאֲנָא מִבִּנְיָמִין דְּהוּא מִן דִּכְרַיָּא וַאֲנָא מִן נְקוּבְתָא. חַד זְמָן עָאַל רִבִּי חִייָה רוֹבָא לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ הָא רַב הוּנָא לְבַר נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל רִבִּי. אָמַר לֵיהּ אֲרוֹנוֹ בָא. אֲמַר לֵיהּ פּוּק וְחָמִי מָאן בָּעֵי לָךְ לְבַר. וּנְפַק וְלָא אַשְׁכַּח בַּר נַשׁ וְיָדַע דְּהוּא כָעֵיס עֲלוֹי. עֲבַד דְּלָא עֲלִיל לְגַבֵּיהּ תַּלְתִּין יוֹמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוֹן כָּל אִינּוּן תַּלְתּוֹיֵי יוֹמַיָּא יְלִיף רַב מִינֵּיהּ כְּלָלֵי דְּאוֹרָֽייְתָא. לְסוֹף תְּלַת עֲשַׂרְתֵּי שַׁנְיָא וּתְלַתְּתוֹי יוֹמַיָּא עָאַל אֱלִיָּהוּ לְגַבֵּיהּ בִּדְמוּת רִבִּי חִייָה רוֹבָה. אֲמַר לֵיהּ מַה מָרִי עֲבִיד. אֲמַר לֵיהּ חַד שִׁינַּיי מְעִיקָה לִי. אֲמַר לֵיהּ חֲמִי לָהּ לִי וְחָמֵי לָהּ לֵיהּ וִיהַב אֶצְבְּעָתֵיהּ עֲלָהּ וְאִינְּשִׁמְתְּ. לְמָחָר עָאַל רִבִּי חִייָה רוֹבָה לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ מַה עֲבִיד רִבִּי הַאי שִׁינָּךְ מַה הִיא עֲבִידָא. אֲמַר לֵיהּ מִן הַהִיא שַׁעְתָא דִּיהַב אֶצְבְּעָתָךְ עֲלָהּ אִינְּשִׁימָת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אִי לָכֶם חַיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִי לָכֶם עוּבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא הֲוֵינָא מִן הַהִיא שַׁעֲתָא הֲוָה נְהִיג בֵּיהּ בִּיקָר. כַּד הֲוָה עֲלִיל לְבֵית וַועֲדָא הֲוָה אֲמַר יִכָּנֵס רִבִּי חִייָא רוֹבָא לִפְנִים. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי לִפְנִים מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא רִבִּי חִייָא רוֹבָה לִפְנִים וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי לִפְנָי לִפְנִים. רִבִּי 42b הֲוָא מַתְנֵי שְׁבָחֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא רוֹבָה קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי. חַד זְמָן חָמֵי גַּו בָּנִי וְלָא אִיתְכְּנַע מִן קוֹמוֹי. אָמַר לֵיהּ אֲהִנּוֹ דְּאַתְּ מַתְנִי שְׁבָחֵיהּ. אָמַר לֵיהּ מַה עֲבַד לָךְ. אָמַר לֵיהּ חָמִתֵיהּ גַּו בָּנִי וְלָא אִיתְכְּנַע מִן קוֹמוֹי. אָמַר לֵיהּ לָמָּה עֲבַדְתְּ כֵּן. אָמַר לֵיהּ כְּמוֹ יָבֹא עָלַי ייֵתִי עָלַי דְּאִין סְחִית לָא יָֽדְעִית בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אַשְׁגְּרִית עֵינַיי בְּכָל סֵפֶר תִּילִים אֲגָדָה. מִן הַהִיא שַׁעֲתָא מָסַר לֵיהּ שְׁנֵי תַלְמִידִין דִּיהַלְּכוּן עִימֵּיהּ בְּגִין סָכוּתָא.
Traduction
Rabbi était très modeste et disait: à tout ce que quelqu’un me demanderait de faire, j’obéirais sauf en ce que les vieillards de Behéra on fait à l’égard de mon ancêtre (Hillel); ils se dessaisirent de la présidence en sa faveur, et le nommèrent Nassi et leur place. Je ne feras d’exception qu’en faveur de R. Houna, le chef de la captivité séant à Babylone, et s’il descendait ici (en Palestine), je le nommerais à une place au-dessus de moi, car sa généalogie est supérieure à la mienne, vu qu’il descend de la tribu de Juda, tandis que je descends de celle de Benjamin; il descend de cette tribu par les hommes, (en ligne paternelle), et moi par les femmes (ligne maternelle). Un jour, R. Hiya Rouba entra chez Rabbi et lui dit que R. Houna était dehors (319)Babli, (Moed Qatan 17a).. Rabbi devint pâle de colère (d’avoir été ainsi mis à l’épreuve). -Il est mort, répliqua R. Hiya pour l’apaiser, et sa bière passe. -Va voir qui t’appelle au dehors, dit ensuite Rabbi à R. Hiya Rouba. Celui-ci étant sorti et n’ayant vu personne, comprit que Rabbi avait été irrité contre lui; et il s’arrangea de façon à ne pas se présenter chez lui pendant 30 jours. Pendant tout ce mois, dit R. Yossé bar R. Aboun, Rav apprit chaque jour de lui une règle de précepte légal. Au bout de 13 ans et d’un mois (juste lorsque ce fait survint), le prophète Elie apparut à Rabbi sous la forme de R. Hiya Rouba et lui demanda: -comment se porte le maître -Une dent me fait souffrir, répondit-il. -Montre-la moi, dit Elie; et l’ayant vue, il la toucha du doigt, et Rabbi fut guéri. Le lendemain, le véritable R. Hiya Rouba se rendit chez lui et lui demanda des nouvelles de sa santé et de sa dent. -Depuis l’instant, répondit-il, où tu l’as touchée du doigt, elle est guérie (sans doute parce que j’ai protégé d’innocentes souris), et il s’écria: ô vous tous les animaux de la terre sainte, et vous femmes enceintes de ce pays, je m’engage à implorer Dieu pour vous. -Ce n’était pas moi, réplique R. Hiya. Rabbi comprenant qu’un ange lui avait apparu, sous la forme de R. Hiya, lui rendit les honneurs. Ainsi, lorsque Rabbi se rendait à la salle d’études, il faisait passer R. Hiya Rouba devant lui. -Mais, lui dit R. Ismael bar R. Yossé, passera-t-il aussi avant moi? Dieu m’en garde, dit Rabbi; seulement R. Hiya Rouba passera avant moi, et toi avant tous. Rabbi avait fait l’éloge de R. Hiya Rouba devant R. Ismael bar R. Yossé. Celui-ci vit un jour R. Hiya Rouba dans le vestibule de la salle de bain, qui ne se leva pas en sa présence. -Est-ce là, dit-il à Rabbi, celui dont tu m’as fait l’éloge! -Pourquoi, demanda R. Rabbi à Hiya, as-tu agi ainsi? -Je jure bien, répondit-il, que j’ai complètement ignoré son arrivée au bain, car j’étais préoccupé en ce moment par un passage biblique, et toute mon attention était fixée sur le livre des Psaumes, avec ses commentaires. A partir de cet instant, Rabbi le fit accompagner par deux disciples, pour lui éviter tout danger.
Pnei Moshe non traduit
רבי הוה ענוון סגין. עניו גדול היה ואמר כל מה שאומר לי אדם אעשה חוץ מה שעשו זקני בתירה לזקני הלל שסילקו עצמן מן הנשיאות ומינו אותו במקומן כדאמרי' בפ''ו דפסחים:
אין סליק. ואם יעלה רב הונא ריש גלותא לכאן לו אני מושיבו למעלה ממני מפני שהוא מיהודה ואני מבנימין שהוא מן הזכרים כלו' שרבי היה ג''כ מיהודה מדבית דוד אלא שרב הונא היה מזכרים מיהודה ורבי מנקיבות ומצד אביו היה מבנימין וחשוב הוא ביחוס ממני:
נתכרכמו פניו של רבי. שחישב שר' חייא א''ל שיקיים דבורו ולנסותו הוא בא:
א''ל ארונו. הוא שבא שמת רב הונא:
פוק חמי. צא וראה מי קורא לך מבחוץ וידע ר' חייא דכעס עליו רבי וכוונתו היה שיצא מלפניו על שביישו ורצה לנסות אותו:
עבד. ר' חייא ונהג עצמו בנזיפה ולא נכנס אצלו שלשים יום דנזיפת הנשיא ל' יום כדאמר בפ''ג דמ''ק:
כל אינון. ל' יום יליף רב מיניה דר' חייא כל הכללים שבתורה:
לסוף. הי''ג שנה דלעיל ול' יום אלו אח''כ נכנס אליהו אצלו בדמות ר' חייא רבה:
חמי לה לי. הראני אותה והראהו ונתן אצבעו עליו ונתרפא ואע''ג דהמעשה דלעיל גרמה הרפואה היינו הך דקאמר הכא שלפי שריחם בא אליהו ועשה לו כן אלא מפני כבודו של ר' חייא לא נתרפא עד לאחר ל' יום כדי שינהוג בו כבוד:
אי לכם. מי יגן עכשיו עליכם:
מן ההיא שעתא. התחיל רבי לנהוג כבוד בר' חייא שידע שאליהו בא בדמותו לכבודו:
לבית ועדא. לבה''מ:
רבי הוה מתני. היה מספר שבחו של ר' חייא לפני ר' ישמעאל בר' יוסי פ''א חמי ליה גו בני בתוך המרחץ ולא נכנע לקום לפני ר' ישמעאל בר' יוסי ולהדרו ובחדר של בית המרחץ שעומדים שם לבושים היה דאיכא מקום הידור:
אהינו. זהו שאתה מספר בשבחו א''ל ומה עשה לך והגיד לו ושאל רבי לר''ח למה עשית כן:
ייתי. יבא עלי שאף אם רחצתי עצמי לא ידעתי ג''כ מהרחיצה לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה שהייתי מסתכל לעין באגדת ספר תילים:
מן. אותה שעה מסר לו רבי שני תלמידים שיהו מהלכין עמו שלא יסתכן מחמת טרדת המחשבה:
רִבִּי יוֹסֵי צָם תְּמָנֵיי יוֹמִין לְמֵיחְמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה וּלְסוֹפָא חָמָא וְרָֽגְזוּן יָדֵיהּ וּכְהוֹ עֵינֵיי. וְאִין תֵּימַר דַּהֲוָא רִבִּי יוֹסָה בַּר נַשׁ זְעִיר. חַד גָּֽרְדַיי אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ חָמִית בְּחֵילְמִי דִּרְקִיעַ נְפַל וְחַד מִתַּלְמִידָךְ סְמַךְ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ וְחַכִּים אַתְּ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אִין אֲנָא חָמֵי לֵיהּ אֲנָא חַכַּם לֵיהּ. עֲבַר כָּל תַּלְמִידוֹי קוֹמוֹי וְחַכִּים לְרִבִּי יוֹסָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ צָם תְּלַת מָאוָון צוֹמִין לְמֵיחְמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה וְלָא חָֽמְתֵיהּ. וּבְסוֹפָא שְׁרָא מִצְטָעֵר אֲמַר מַה הֲוָה לָעֵי בְאוֹרָֽיְתָא סַגִּין מִינַּיי. אָֽמְרוּ לֵיהּ רִיבֵּץ תּוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמָּךְ וְלֹא עוֹד אֶלָּא דַהֲוָה גְלִי. אֲמַר לוֹן וְלֹא הֲוִינָא גְלִי. אָֽמְרִין לֵיהּ אַתְּ הֲוִיתָה גְלִי מֵילַף וְהוּא הֲוָה גְלִי מַלְפָּא.
Traduction
R. Yossa jeûna huit jours, afin de voir R. Hiya Rouba. Au bout de cet espace de temps, il l’aperçut; ses mains se crispèrent et ses yeux furent éblouis à la vue de l‘auréole qui entourait le pieux Rabbi. -Ce n’est pas à dire, remarque-t-on, que R. Yossâ fut ainsi frappé parce que c’était un homme médiocre, puisqu’il arriva qu’un tisserand gerdo'' vint raconter à R. Yohanan un songe qu’il y avait eu; il lui avait semblé voir le ciel tomber à terre, et tout près de là se trouvait un disciple de R. Yohanan. -Le reconnaîtrais-tu, lui demanda ce dernier? -Certes, dit-il, si je le voyais, je le reconnaîtrais. -Le maître fit alors passer devant lui tous ses disciples, et il reconnut R. Yossa (c’était donc un homme supérieur). R. Simon ben Lakish jeûna 300 fois sans parvenir à voir ce R. Hiya (320)Babli, (Baba Metsia 85b).. A la fin, il commença à s’en chagriner et dit: quelle est donc sa supériorité écrasante sur moi dans la connaissance de la loi? -Il propage la loi en Israël, lui répondit-on, bien plus que toi; et, en outre, il voyage dans ce but. -Mais, répliqua-t-il, est-ce que je ne voyage pas aussi dans ce but? -Oui, mais tu voyages pour apprendre et t’instruire, tandis que lui voyage pour enseigner.
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי. התענה שמונים תעניות שיזכה לראות ר' חייא רבה שכבר היה בישיבה של מעלה ולבסוף ראהו ורגזון ידיה רעדו אבריו וכהו עיניו:
ואין. וא''ת שר' יוסי אדם קטן היה ולא היה כדאי לראותו לא היא דהא חד גרדיי בא לפני ר' יוחנן וא''ל ראיתי בחלום הרקיע נופל וא' מתלמידך סומך אותו שלא יפול:
וחכים את ליה. אם יכול אתה להכירו ואמר אם אראהו אכיר אותו והעביר כל תלמידיו לפנייו והכיר לר' יוסי שזהו שראה בחלום הרי שאדם גדול היה ואעפ''כ לא היה כדאי לראות את ר''ח מפני גודל מעלתו:
ובסופא. התחיל לצער עצמו ואמר מה זה וכי היה יגע בתורה יותר ממני ואמרו לו הוא ריבץ תורה בישראל יותר ממך ולא עוד אלא שהיה גולה כדי להרביץ תורה:
את הויתה גלי מילף. אתה היית גולה כדי ללמוד והוא היה גולה ללמד לאחרים:
כַּד דְּמָךְ רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא אַסְקוּנֵיהּ לְהָכָא. אָֽמְרֵי אָן אֲנָן יְהָבִין לֵיהּ. אָֽמְרִין נֵיתִינֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי חִייָה רוֹבָה דְּהוּא מִן דִּידְהוּ. אָֽמְרִין מָאן בְּעֵי מִיהַב לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אֲנָא עֲלִיל יְהַב לֵיהּ. אָֽמְרוּ לֵיהּ עִילְּתָא אַתְּ בָּעֵי דְּאַתְּ גְבַר סַב וְאַתְּ בָּעֵי מֵיעוֹל מֵיתַב לָךְ תַּמָּן. אֲמַר לוֹן יְהָבוּן מְשִׁיחָתָא בְרַגְלַיי וְאִין עֲנִייַת אַתּוּן גָּֽרְשִׁין. אָעַל וְאַשְׁכַּח תְּלַת דָּנִין יְהוּדָה בְנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד. חִזְקִיָּה בְנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד. אַחֲרֶיךָ יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְאֵין עוֹד. תָּלָה עֵינוֹי מִסְתַּכְּלָה אִיתְאֲמַר לֵיהּ אַפִּיךְ אַפִּיךְ שְׁמַע קָלֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה רַבָּא אֲמַר לְרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ נְפִישׁ לְרַב חוּנָה יְתִיב לֵיהּ וְלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ אָֽמְרִין כְּמַה דְּלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ כֵּן זַרְעִיתֵיהּ לָא פְסִיקָא לְעוֹלָם. וְיָצָא מִשָּׁם וְהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְנִכְפְּלוּ לוֹ שָׁנָיו.
Traduction
Lorsque R. Houna, le chef de la captivité à Babylone mourut, les Juifs palestiniens se rendirent en cette ville (321)Babli, (Moed Qatan 25b).. -Où l’enterrerons-nous, demandèrent-ils? Plaçons-le à côté de R. Hiya Rouba, parce qu’il est de sa famille. -Qui osera se rendre dans cette sépulture pour y déposer R. Houna? -Je m’offre, dit R. Hagaï, pour ce service. -C’est un prétexte que tu cherches, lui dit-on, parce que tu es vieux, et il te serait agréable de mourir en ce lieu afin d’y être enterré. -Puisque vous me soupçonnez, répondit-il, attachez à mon corps une corde, afin de me ramener sur terre si je séjournais (322)Ou, selon J. Lévy, Neuhebr. Wörterbuch: lorsque j'appellerai. trop longtemps dans la tombe. Lorsqu’il arriva, il entendit que trois morts se louaient réciproquement dans leurs enfants: après toi, disait l’un, seul le fils Juda est remarquable par sa piété, et nul ne lui est comparable; ou Hiskia est seul comparable à ton mérite, nul autre; ou enfin, Joseph le fils du patriarche a seul laissé une mémoire aussi vénérable que la tienne, et il n'y a nul autre (ce qui indiquait que R. Houna doit être écarté de ce lieu). R. Hagaï leva les yeux pour chercher à voir R. Hiya: -retourne-toi (323)Littéral: Tourne, tourne ton visage., lui fut-il dit, et il entendit la voix de R.Hiya Rouba dire à son fils R. Juda: -laisse entrer ici le corps de R. Houna; mais ce dernier, par modestie, n’accepta pas un tel honneur et fut enterré ailleurs. R. Hiya ajoute: -''Puisque le vénérable R. Hagaï, en rendant les derniers devoirs à R. Houna n’a pas voulu bénéficier de cette tombe, je le bénis et lui prédis que sa postérité n’aura pas de fin''. Il est sortit âgé de 80 ans; et il atteignit le double de cet âge.
Pnei Moshe non traduit
אן. היכן אנו קוברין אותו ונתנו עצה ביניהם ואמרו המוטב ונכון הוא להניחו אצל ר''ח רבה שהוא משלהם מבני בבל:
מאן בעי מיהב ליה. מי הוא אשר ימלא לבו להכניסו לשם וא''ר חגיי אני אכניסנו להניחו שם:
עילתך את בעי. עילה ותואנה אתה מבקש לפי שאדם זקן אתה ורצונך למות שם ולהקבר אצל ר' חייא:
יהבון משיחתא ברגליי. יתנו לקשור משיחה אחת ברגלי:
ואין עניית. שאתעכב שם הרבה:
אתון גרשין תגררו אותי ע''י החבל והמשיחה לחוץ:
עאל ואשכח תלת דנין. שלשה שהיו מדנין אותם בקול שבח ותהלה. א''נ רנין גרסי' ג' קולות של שבח:
יהודה בני אחריך ואין עוד. זה יהודה בנו של ר' חייא וכלומר שאין עוד אחריך בחסידות ובמעלה וכן לחזקיה בנו וכן ליוסף בן ישראל הוא יוסף הצדיק:
תלה עינוי מסתכלה. הגביה ר' חגיי פניו ותלה עיניו לראות ושמע דאיתאמר ליה אמיך אפיך. כן הוא בכתובות. השפל פניך והזהר מלהסתכל ושמע קולו של ר''ח רבה שאמר לרב יהודה בריה נפיש לרב הונא יתיב ליה. הנח לרב הונא מקומך שינפש ויקבר כאן:
ולא קביל עלוי מתיב ליה. ולא קבל עליו רב הונא שיעמוד רב יהודה ויקבר במקומו וזהו מרוב ענותנותו:
אמרין. שמע רב חגיי קול שאמרו כשם שלא קיבל עליו זה שיעקור רבי יהודה ממקומו וישב הוא שם כן בשכר זה לא יפסוק זרעו לעולם:
ויצא משם. רב חגיי והיה באותו זמן בן שמונים ונכפלו לו שניו על שנתעסק עם רב הונא:
כְּתִיב וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם. יַעֲקֹב כָּל הֶן דְּהוּא מַה הוּא מְנַכֵּי. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. מַהוּ דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי י֨י בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. וַהֲלֹא אֵין אַרְצוֹת הַחַיִּים אֶלָּא צוֹר וַחֲבֵרוֹתֶיהָ וְקֵיסָרִין וַחֲבֵרוֹתֶיהָ תַּמָּן זוֹלָא תַּמָּן שׂוֹבְעָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אֶרֶץ שֶׁמֵּיתֶיהָ חַיִּין תְּחִילָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּמַה טַעַם נוֹתֵן נְשָׁמָה לְעַם עָלֶיהָ. אֶלָּא מֵעַתָּה רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה הִפְסִידוּ. אָמַר רִבִּי סִימַיי מַחְלִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶן אֶת הָאָרֶץ וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין כְּנוֹדוֹת וְכֵיוָן שֶׁהֵן מַגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁן חוֹזְרוֹת עֲלֵיהֶן. וּמַה טַעַם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם.
Traduction
– Il est écrit (324)''Babli, (Ketubot 111a); Midrash Béreschith rabba, section 98.'': tu m’emporteras de l’Egypte et tu m’enterreras dans leur sépulture (Gn 47, 30). Pourquoi le pieux patriarche Jacob insistait-il pour être enterré en Terre sainte? Est-ce qu’un homme tel que lui ne repose pas aussi bien partout (avec la certitude la résurrection)? R. Eleazar répondit: il y a là des paroles qui peuvent donner à réfléchir; ce fut aussi l’avis de R. Hanina, ainsi que de R. Josué ben Levi. R. Simon ben Lakish interprète le verset: je marcherai devant Dieu, dans les pays de la vie (Ps 116, 9); or, faut-il entendre par là des villes telles que Tyr et ses environs (325)''Ibid, n° 54 et 96; mischlé rabba, n° 27.'', ou Césarée et ses environs, où l’on vit à bon marché à cause de l’affluence des produits apportés dans ces ports de mer (326)''Voir Neubauer, Géographie, p. 293. Littéral: là règne le bon marché; là est la satiété.''? Non, dit R. Simon ben Lakish, au nom de Bar-Kappara on entend par là un pays dont les morts ressusciteront les premiers à l’arrivée du Messie; et, ce qui le prouve, c’est qu’il est dit (Is 42, 5) Il donne l’âme au peuple à cause d’elle (de cette terre). Est-ce à dire que nos rabbins enterrés hors de la Palestine ne jouiront pas du bénéfice de la résurrection? L’Eternel, dit R. Simi, creusera la terre sous leur corps, de façon qu’ils viennent rouler comme des outres jusqu’en Terre-Sainte; et parvenus là, leur âme retournera dans leur corps et les vivifiera. Aussi est-il écrit: je vous déposerai dans le pays d’Israël; j’enverrai mon souffle en vous et vous vivrez (Ez 37, 14).
Pnei Moshe non traduit
יעקב כל הן דהוא מה הוא מנכי. כל היכן הוא שהוא קבור מה הוא מפסיד ומה איכפת ליה ליעקב הצדיק [שרצה] להקבר בא''י:
דברים בגב. יש דבר פנימי ונסתר בזה:
אלא צור וחברותיה. ששם הזול ושם השובע שהן נתונין על חוף הים והכל מצוי שם בריוח אלא להכי קרא דוד לא''י ארצות החיים כדר''ל ארץ שמתיה חיים בתחלה לעתיד:
ומה טעם. מהיכן למדנו זה מדכתיב נותן נשמה לעם עליה וארישיה דקרא רוקע הארץ וצאצאיה קאי וסתם ארץ א''י היא ומשמע בא''י הוא שנותן נשמה ושם הם חיים:
הפסידו. בתמיה:
מחליד. נוקב לפניהם את הארץ ועושה להן מחילות תחת הקרקע והן מתגלגלין כנודות הללו וכו' ובשביל כך לא רצה יעקב להקבר בח''ל שלא יהיה לו צער גלגול מחילות:
רִבִּי בְּרֶכְיָה שָׁאַל לְרִבִּי חֶלְבּוֹ. רִבִּי חֶלְבּוֹ שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. רִבִּי אִימִּי שָׁאַל לְרִבִּי אֶלְעָזָר. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה וְאִית דְּאָֽמְרִין רִבִּי חֲנִינָה שָׁאַל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ כְגוֹן יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵירָיו. אָמַר לֵיהּ גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵיפָה כָל אַרְצָהּ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה מַה הֵן שָׁאַל לָהֵן וְהֵן שָׁאַל לָהֵן לֹא שְׁמָעִינָן מִינָּהּ כְּלוּם. מַיי כְדוֹן. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרְפָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בָהֶן מִדַּת הַדִּין. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים עָשָׂת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִשְׂרְפָה הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד. כּוּתִים שֶׁבָּהּ מַה הָיוּ עוֹשִׂין מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת וְהָֽיְתָה נִשְׂרֶפֶת.
Traduction
R. Berakhia demanda à R. Helbo, celui-ci à R. Imi, celui-ci à R. Eliézer, et enfin à R. Hanina, ou encore selon d’autres, ce dernier demanda à R. Josué ben Lévi: est-ce que des impies tels que Jéroboam ben Nebat et ses compagnons (enterrés en Palestine) jouiront du bénéfice de la résurrection? -Oui, puisqu’il est écrit (Dt 29, 22): le soufre et le sel a brûlé tout le pays (depuis cette punition, leurs crimes sont oubliés, et ils auront part à la vie future). R. Berakhia dit: par suite de ces interrogations successives, transmises de l’un à l’autre, nous n’avons rien entendu; or, en somme, quelle est la réponse à leur question? Ce verset indique que le sol palestinien ayant été brûlé, justice à été faite (et les fautes sont pardonnées). On a enseigné au nom de R. Juda: pendant 7 ans, la Terre-Sainte a été consumée (en souvenir de ces crimes), comme il est dit (Dn 9, 27): il confirme l’alliance avec un grand nombre pendant une semaine (septaine d’années). Qu’advient-il des habitants samaritains (327)Midrash Rabba sur les (Qo 1. (semi-idolâtres) de la Palestine? Ils sont transformés comme des morceaux d’étoffes puis brûlés.
Pnei Moshe non traduit
אפי' כגון ירבעם בן נבט וחביריו. הא דדריש נותן נשמה לעם עליה אם לירבעם וחבריו שנקברו בא''י מועיל נמי להם זכות הארץ:
א''ל. והשיב מקרא הזה גפרית וגו':
מה זה הן שאל להן. זה שאל לזה וזה לזה ואחרי כל השאלות השיב מקרא הזה ואכתי לא שמעינן כלום דלא ידעינן מאי קאמר ומה תשובה זו:
מאי כדון. ומעתה מה אנו למדין מזה וקאמר דזאת היא הכוונה דמכיון שנשרפה א''י שנתקיים בה גפרית ומלח וגו' נעשה באלו ג''כ מדת הדין שכבר קבלו דינם שנשרפו בהיותם קבורים שם ועי''ז יזכו לתחיה כשאר המתים:
והגביר ברית לרבים. מה שהקב''ה אמר להן בשעה שכרת ברית עמהן גפרית וגו' זה הגביר שבוע אחד:
כותים שבה. שהיו דרים בה אז כשהביאם סנחריב לשם מה היו עושים:
מטליות מטליות. כלומר שהיו זורעין אותה חתיכות תתיכות ומל' מטלניות של ג' על ג' ובעוד שהיו זורעין אותה נשרפת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source